פירושי רד"צ הופמן על שמות· רבי דוד צבי הופמן
פרק ב · פסוק ה
אך מובן הוא שמאוחר יותר ביקשו לדעת שמה של בת־פרעה זו, ואכן גם נמצאו סופרים שטרחו לספק סקרנות זו והמציאו לה שמות באורח שרירותי. יוסף בן מתתיהו45 ולפי ספר היובלות46 היה שמה תרמותיס47. אצל חכמינו ז"ל48 היא נקראת בתיה, ולכאורה מקורם הוא בדברי הימים א' ד, יח49.
על־היאר. חוזר אל "ותרד", כדברי רש"י - "סרס המקרא ופרשהו, ותרד בת פרעה על היאר לרחוץ בו". מאוחר יותר מצאו פגם בכך שבת פרעה תלך לרחוץ ביאור, ועל כן מספר יוסף בן מתתיהו50, שרק טיילה על שפתו, וגם לפי תרגום יונתן בן עוזיאל לא היתה זו רחיצה רגילה, כי אם רחיצה למצוא מרפא51. ברם, לנו נראה, שאין כאן כל קושי. מסתבר שירידה זו אל היאור לרחוץ בו קשורה לתפישה המצרית בדבד קדושתו של הנילוס, קדושה שבגינה נהג גם פרעה לצאת אל היאור 52.
ונערתיה.53 אמתה. לפי התרגומים מתפרשת מלה זו כאלו המי"ם דגושה, כלומר הושיטה את ידה, וכן הוא בגמרא54.