פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כז · פסוק יט
יט. לאחר השווי נקבע "כערכך", על המקדיש, אם רצונו לפדות בערך זה, עוד להוסיף חמישית הכסף.
"וקם לו". נשאר ברשותו ואינו חייב להחזירו ביובל לכהנים, כמו בשדה החרם (פסוקים כא וכח). אבל לפי קבלת חז"ל צריך להיות הערך המינימלי של כסף הפדיון לא פחות מערך שתי שנים, היינו לפי כל זרע חומר שני שקלים ושני פונדיונים. זאת למדו חכמינו מתוך הפסוק (יח): "על פי השנים הנותרות", מכיון שאין שנים פחות משתים. לפי זה אם הקדיש איש שדה פחות משתי שנים לפני היובל, אין לו דין גירוע, אלא יכול לפדותו רק לפי כסף ההערכה המלא (50 שקל לכל זרע חומר).