אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כז · פסוק יא

פסוק י

יא-יג. "ואם כל בהמה טמאה וגו'". לדעת רש"י (השוה ספרא ותמורה לב:) בקרבן בעל מום הכתוב מדבר. ולפי זה פירוש ההגדרה "אשר לא יקריבו" שהבהמה היא בבחינת טמאה, שאינה ראויה לקרבן. עם זה יש לפי ההלכה להבדיל בין קדם מומן להקדשן לבין קדם הקדשן את מומן. במקרה הראשון הן מקבלות רק קדושת דמים ולאחרי הפדיון הן יוצאות לחולין גמורין ואף אחר מותן יכולות בהמות כאלו להיפדות, ואינן טעונות העמדה לפני הכהן קודם הפדיון, (לתנא דבי לוי בתמורה לג. יש דעה אחרת בזה, אולם הדעה ההיא היא דעת יחיד), ואילו בהמה, שמומה באה אחרי ההקדשה קיבלה קדושת הגוף ומותרת רק במידה מצומצמת לצרכים, אבל אסורות בגיזה ועבודה (ראה רש"י לדברים יב טו). בהמות כאלו מותרות לפדותן רק בעודן בחיים, מפני שטעונות לפני הפדיון העמדה והערכה, לפי הכתובים יא-יב. לפי דעתו של רש"י הכתוב מדבר כאן על מקרה זה בלבד, שהרי כתוב: "והעמיד... והעריך".

לעומת זאת מעיר הרמב"ן לפסוק כז: "והכתוב של מעלה ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה על פי פשוטו בבהמה טמאה, ועל מדרש רבותינו הכתוב מיותר בעבור שכפל טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה', לפיכך ידרש... ואשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' לרבות בעלי מומין קבועין שאין מקריבין מהם קרבן לה'".

"לפני הכהן". לדעת חז"ל בסנהדרין יד: לא צריך להיות דווקא כהן, אלא שכל המטלטלין המוקדשים נערכים על ידי שלושה מומחין, אולם לדברי ר' יהודה אחד מהם צריך להיות כהן. להערכת קרקעות ובני אדם הכל מודים שצריכים להיות עשרה מעריכים וביניהם כהן (רמב"ם ערכין וחרמין ח ב).

"והעמיד את הבהמה". גם בהמה טמאה שהוקדשה לבדק הבית, טעונה העמדה והערכה (רמב"ם שם ה יב).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה