אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כו · פסוק מג

פסוק מב

מג-מד. גם שני פסוקים אלה הם מאמר מוסגר, שבא להגיד, שההבטחה הקודמת, אינה יכולה להתקיים לפני הזמן המיועד מראש. כשם שלגאולה מעבדות מצרים נקבע שעבוד ארבע מאות שנה, כך נקבע זמן של שבעים שנה לגלות בבל, עד שנרצה עוונם. הארץ תיעזב מבניה עד שתרצה את שבתותיה (ירמיהו כה יא, דברי הימים-ב לו, כא). ואל ידחקו בני ישראל את הקץ לפני הזמן המיועד: ביחוד הואיל וה' לא מאס אותם גם בארץ גלותם, כדי להפר בריתו אתם, אלא תמיד נגלה עליהם כאלוהיהם.

"מהם". לא "על ידיהם", אלא "תתרוקן מהם".

"ותרץ". בקוניונקטיב, "כדי" שתרץ (דלמן).

"בָּהְשַמָה" - בְּהָשַמָה.

"יען וביען". הדגשה יתירה במקום "יען" בלבד. כעונש בגלל מרדם צריכים הם להיות מנודים זמן מסויים מן הארץ (השוה יחזקאל יג י, שם לו ג, "יען ביען". – לפי הספרא והראב"ע מוסב "יען" אל "במשפטי מאסו", "וביען" אל "ואת חקתי געלה נפשם". לפי זה הביטוי הדומה לו ביחזקאל יג י הוא בהחלט זכר לביטוי שבתורה. אולם השוה תרגום יונתן שם, ולפסוק לו ג, שגם שם הוא קושר את הבטוי לשתי הפסקאות.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה