פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כו · פסוק לא
לא. אחרי חורבן הערים יהיו לשמה גם המקדשים שנבנו כחוק. הם נקראים "מקדשיכם", ולא עוד "מקדשי" (כמו בפסוק ב), משום שה' הרחיק מתוכם את כבודו מזמן. לשון רבים, משום שהיו בהם חלקים שונים (כא כג).
"ולא אריח", כלומר: לא אקבל ברצון.
בספרא: "מקדשיכם" לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות. מכאן מסיק ר' יהודה (משנת מגילה כח.): "קדושתן אף כשהן שוממין". בצדק מעיר הירש, שהכתוב מתאר את המצב בזמן החורבן כך, שעבודת ה' ופולחן האלילים שימשו בו זה ליד זה: במות – בעל – עצבים ליד בתים מקודשים ועבודת קרבנות מתוקנת. מצב כזה גורם אדישות ומביא, כמובן, לידי חורבן המקומות הקדושים, שאינם מתאימים עוד לגמרי ליעודם.