פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כה · פסוק יא
יא-יב. שני הפסוקים האלה מצוים, שבשנת היובל יקיימו גם את דיני השמיטה פסוק יא מצווה את המצוות של השבתת הארץ שבפסוקים ו-ז – לשנת היובל. מן הכתוב "קדש תהיה לכם" אנו למדים, שפירות היובל והשמיטה, כמו פירות קודש, מעבירים את קדושתם על תמורתם. אבל בעוד שקודש נעשה חולין על ידי פדייה, נשארים פירות שביעית אחרי פדיונם קודש, כמו שהיו קודם לכן. אולם, אין איסור שביעית ויובל חל על הדבר שנתחלף על פירות שביעית ויובל, בהתחלפם באחרים, באים האחרים במקומם והם יוצאין לחולין. וכן אמרו (עבודה זרה נד:): "לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערין בשביעית, לקח בבשר דגים יצא בשר נכנסו דגים, בדגים יין – יצאו דגים נכנס יין... הא כיצד? אחרון אחרון נתפס בשביעית ופרי עצמו אסור".
"יובל הוא שנת החמישים שנה". מבנה הפסוק דומה לזה שביחזקאל יא טו, כא טז (דילמן).