אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כג · פסוק כז

פסוק כד

יום הכיפורים

כו-כח. מכיון שכאן לא נמסר דיבור חדש לישראל והחוק שלפנינו ניתן מיד אחר זה שקדם לו, היה מקום להתחיל את הפרשה במלה "אך". ביום הראשון לחודש השביעי שבתון, לא תעשה בו מלאכת עבודה, אך ביום העשור לחודש השביעי הזה יום כיפורים, שחובה בו לענות את הנפש ואסור לעשות בו מלאכה.

"הזה". החודש השביעי הזה שעליו דובר זה עתה. הביטוי "הכפורים" נמצא גם במקומות אחרים בקשר לקרבן החטאת, השוה שמות כט לו, ל טז, במדבר ה ח. ה"א הידיעה רומזת על המלה "הכפורים" בשמות ל י.

"ועניתם". "ענה נפש" הוא הביטוי העתיק ביותר לצום. כבר בימי השופטים היתה המלה "צום" שגורה בפי העם (שופטים כ כו), השוה להלן. הפיסקא "בעצם היום הזה" מוסבת גם אל "ועניתם את נפשותיכם", כמו כן ההנמקה "כי יום כפורים הוא" מוסבת גם אל מצוות העינוי, מה שיוצא בהדיא מתוך ויקרא טז: כט, ל. מכיון שהיום הוא יום של עינוי, מחויבים לצום ולשבות מכל מלאכה. איסור זה, האחרון, יוצא מתוך החובה הראשונה. צמצום איסור מלאכה (כלומר: רק איסור מלאכת עבודה) שבשאר מועדים בא מתוך ההיתר להכין צרכי אוכל נפש, אבל ביום צום, שאין צורך להכין אוכל נפש, יש לאסור כל מיני מלאכה. ומטעם זה נאמר כאן ולעיל טז כט וכן בבמדבר כט ז בכל פעם בראשונה "ועניתם וגו'", ואחר כך וכל מלאכה וגו'.

"והקרבתם אשה". מכוון בוודאי רק למוספין, שנזכרו בבמדבר כט א ואילך, ואילו הקרבנות שנצטוו בויקרא טז, מקורם בשם "כפורים" ובמטרה "לכפר עליכם". מתוך הפסוק "כי יום כפרים הוא" לומד ספרא, כי יום כפורים מכפר מכוח עצמו, אף אם לא הקריבו בו קרבנות ולא התענו ולא קיימו אותו כמקרא קודש (ראה בביאור לפסוק ד), אולם רק בתנאי שעשו תשובה.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה