אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כב · פסוק כד

פסוק כג

כד. הנחה רווחת היא, שכאן מדובר על צורות שונות של סירוס מיני, גם שוה דעתם של חכמינו וכל המבארים שלנו בכך, שהפסוק "ובארצכם לא תעשו" אוסר בכלל סירוס מיני. וכך הבין את הפסוק גם יוספוס (קדמוניות, ד ח מ), ואילו קנובל ומבארים נוצרים אחרים הבינו שהמלה "תעשו" משמעה: "הכין קרבן", בדומה לפסוק כב, באה גם כאן הוספה ל"אל תקריבו": "ובארצכם", בניגוד לארצות הגויים, ששם הקריבו בעלי חיים כאלה. אולם, אם כן, היה צורך לכתוב אחרי "לא תעשו" -"לה'" (השוה פסוק כב), ובמקום "ובארצכם" היה מתאים יותר: "ובמזבחי" או "ובמקדשי". בינטש סובר, ששני הפסוקים, כד וכה, קשורים והדוקים יחד, וזהו פירושם: "אסור לכם להכין קרבנות (מבעלי חיים כאלה) בארצכם, אף (לקנותם) מידי נכרים או להקריב את לחם אלוהיכם מבעלי חיים מסורסים כאלה". אולם הביטוי "מכל אלה" בפסוק כה בלבד מוכיח, שכאן אין המדובר רק על בעלי חיים מסורסים, אלא על כל המומים שנזכרו בפסוקים כב-כד, ואילו "ובארצכם לא תעשו" מכוון אך ורק אל איסור הסירוס שבפסוק כד. גם ההנמקה "כי משחתם בהם מום בם" בפסוק כה מסייעת בהחלט לדעה, שפסוק זה מדבר על כל המומין ומוסיף עוד איסור לא לקבל קרבנות בעלי מומים אף מנכרים (ראה ביאור לפסוק הבא). ומלבד זה מוכיחה הפרדת המומין "מעוך וכתות ונתוק" משאר המומין, שכאן איסור חדש. – מובן מאליו, כי האיסור של סירוס אינו מוגבל בתוך תחומי ארץ ישראל, אלא "ובארצכם" מציינת, בדומה למלה "מדינה" במשנה (ראש השנה ד א), את הניגוד ל"מקדש". האיסור של סירוס קרוב לאיסור של כלאי בהמה (יט יט), באשר תערובת המינים מחלישה את הפריון.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה