אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כב · פסוק כב

פסוק כא

כב. "עורת", יש להבינו כתוספת ביאור ל"מום" שבפסוק הקודם (כלומר: אסור שיהיה בו המום של העורון).

"חרוץ". מן השורש חרץ - חתך. המסורה ביארה אילו חריצין הן מומין (ספרא, משנת בכורות ו ד).

"יבלת". לפי תרגום יונתן מום בעינים, גם ראב"ע סבור שהיא זהה ל"תבלל בעינו" (כא כ). במסכת בכורות מ: נזכרת גם "יבלת בעיניו". אם לדון לפי השורש (יבל - זרם), הוא דבר הנוזל, היינו: אבעבועות, או כיב, השוה: בנעט למשנת עירובין י יג. תרגום השבעים, רש"י ואחרים מתרגמים שומא, הוולגטה: אבעבוע.

"אלה". כלומר: הנגועים במומין כאלה, השוה ביאור לכא יד.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה