פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כב · פסוק יא
יא. הספרא מעיר: "יכול אפילו קנה עבד עברי יאכל בתרומה, תלמוד לומר: קנין כספו, יצא עבד עברי שאין כסף". אין עבד עברי יכול להחשב קנין כסף, משום ש"קנין כסף" אין משמעותו "דבר שקנו עבור כסף", אלא מה שנרכש לבעליו לצמיתות, כמו כסף. ולכן נקרא עבד כנעני (שמות כא כא) באמת "כספו". אמנם, בבראשית יז: יב, כג, כז, ובשמות יב מד, משמעות "מקנת כסף": זה שנקנה בכסף, אבל כאן ברור, שההוספה "קנין כספו" באה לצמצם את הפועל "כי יקנה" ולמעט בזה את העבד העברי.
"יליד בית" הוא שם קיבוצי ומציין את העבדים שנולדו בבית האדון אפילו כשאביהם עברי (לפי שמות כא ד. ראה לעיל על יט כ) ואסור בתרומה. שגם אשת כהן מותרת בתרומה, זאת אפשר להוכיח מתוך במדבר יח יג. ארוסת כהן אסורה בתרומה לפי גזירה מדרבנן (כתובות נז:).