אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כב · פסוק ט

פסוק ח

ט. מכיון שהפסוק הקודם הוא רק מאמר מוסגר, יש להסב את הפסוק שלפנינו אל "כי לחמו הוא" בפסוק ז. גם המלים: "עליו", "יחללהו" ו"בו" רומזות על קישורן ב"לחם".

"משמרתי". הדבר שצריך לשמרו, המצוה, השוה לעיל יח ל (וגם ח לה). את הלחם הקדוש יאכלו בטהרה, כדי שלא ישאו עליו חטא.

"ומתו בו כי יחללהו". אם יחללו את הקודש, ימותו. ומובן מאליו, שכאן מדובר על מיתה בידי שמים (השוה הירש). עצם הביטוי מוכיח, שאין זה אותו העונש כמו "ונכרתה" (בפסוק ג). ובצדק אמרו לכן חכמינו, שעונש כרת שנזכר לעיל מכוון אל אותם הקדשים שבאים מעל גבי המזבח, ואילו מיתה בידי שמים נקבע על אכילת שאר קדשים, כגון תרומה, ביכורים וכיוצא בהם. ההבדל בין כרת לבין מיתה בידי שמים הוא לפי רש"י (שבת כה.) בזה, שבמיתה בידי שמים נענש החוטא בלבד, אבל עונש כרת נגזר גם על בניו. אולם לדעת תוספות (שם וביבמות ב.) עונש כרת בא עד לגיל קבוע (לפי הירושלמי עד לשנת החמישים, ולפי הבבלי עד לשנת הששים), אבל לעונש מיתה אין זמן קבוע. הרמב"ם סבור, כנראה (בהלכות תשובה ח א), כי עונש כרת בא רק לעולם הבא (השוה המפרשים, ביחוד הגהות מימוני, שם). ומאחר שיש בכרת דרגות שונות, כפי שהעירונו לעיל בביאור לכ ג, הרי יש להניח כי מיתה בידי שמים היא צורה קלה של עונש כרת. כי החטא שעונשו כרת אף חמור מן החטא שאזהרתו מיתה בידי שמים, יוצא גם מזה שהוא טעון חטאת, אף אם נעשה בשגגה (עיין לעיל על ד א).

"אני ה' מקדשם". כמו לעיל כא כג.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה