אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כב · פסוק ג

פסוק ב

ג. בפסוק זה ניתנת מצוה כוללת המתפרטת לקמן לפרטיה. "אשר יִקרב" הוא הניגוד אל "הִנָזֵר" (היינו: להתרחק). הצו "וינזרו" (בפסוק ב) כולל שלושה דברים: שבטומאתם א) לא יאכלו קדש, ב) לא יעבדו עבודה, ג) לא יגעו בכלל בכל קודש. והנה מן המלים "אשר יקרב... ונכרתה", היינו יכולים לחשוב כי מי שעובר על "וינזרו" מאיזו בחינה שהיא, חייב כרת. אולם ההנחה, שעל נגיעה בקודש לבד חייבים כרת, בלתי אפשרית מטעמים דלקמן: א. להלן בפסוק ו נאמר בפירוש שרק האכילה אסורה, ב. לעיל ז, כ-כא הוזהר בכרת רק זה שיאכל קדשים וטומאתו עליו, ולא זה שרק נגע בקדשים. ולכן הדעת נוטה להניח כי כוונת "אשר יקרב" הוא קריבה לעבודה. אולם על העבודה נאמר "קרב אל המזבח", ולא "קרב אל הקדשים". ובאמת פוסק הרמב"ם בהל' ביאת המקדש ד א, כי "טמא שעבד במקדש חילל עבודתו וחייב מיתה בידי שמים", ולא כרת. ולכן לא נשאר לנו דרך אחרת אלא לפרש שהכתוב מדבר על אכילת קדשים. הביטוי "יקרב" בא כאן בוודאי, משום שהוא ניגדו ל"וינזרו", שמכוון כאן קודם כל להינזרות מן האוכל, כמו שמצינו "מיין ושכר יזיר" (במדבר ו ג), ואם מתאים הביטוי "הנזר" למניעה מן האכילה, הרי עשוי מעשה האכילה להתבטא במלה "הקרב". לדעת חכמינו בתו"כ ובגמרא זבחים מה: נאמר כאן "אשר יקרב", להגיד שחיוב כרת חל רק בתנאי שהקרבנות היו מוכשרים להקרבה. יש קרבן שקרב רק לאחר שקדמה לו הקרבה אחרת, משום כך קרויה זו האחרונה בשם "מתיר". כלומר שמרשה להקריב את הראשון. כך, למשל, מותר להקריב את האימורין על גבי המזבח ולאכול הבשר רק אחרי זריקת הדם על המזבח. לכן נקרא הדם "מתיר", כלומר: ביחס אל האימורים והבשר. בקרבנות כאלה מקבל פסוקנו את תוקפו רק" משקרבו מתירין" אותם הקרבנות שאין להן מתירין אחרים, כגון מנחת הכהנים, שנשרפת כליל על המזבח (ו טז), נחשבים כמוכשרים להקרבה "משיקדשו בכלי".

"וטמאתו עליו", פירושו: טומאת הגוף (כמו בפרק ז פסוק כ, ראה הביאור שם).

"מלפני". מכיון שהכהן עומד "לפני ה'", צויין ענשו כ"נכרת מלפני ה'". ולהפך, הובטח לכהנים בירמיה לג יח שכרם: "ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה". את העונש אפשר היה לבאר לפי הצורה המילולית של הפסוק כך: האיש ייכרת מהיות עוד כהן ומלהקריב עוד קרבנות. ברם, אין לפרש את הכתוב במובן מצומצם כזה. מסתבר יותר שמשמעותו הוא שלא יימצא לפני ה', היינו: בעולם, כמו, לדוגמא, במלכים-א ח כה, ועוד.

מה שאמר הכתב כאן "לדורתיכם", ייתכן שבא כאן במיוחד, שלא יצמצמו את תוקף הדין לזמן שבו נמצא העם במדבר וחנה מסביב למשכן והיה זקוק לשמור על טהרתו (ראה לעיל על ה ג).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה