אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כא · פסוק כ

פסוק יח

"גבן", הוא לדעת ראב"ע והאחרונים: בעל חטוטרת (ודומה לזה פי' ר' חנינא בן אנטיגנוס בספרא).

"דק", ננס או כחוש. אולם כל הפסוק נמשך אל "איש אשר יהיה בו" (פסוק יט), ולפי זה משמש איפוא, "גבן" רק כינוי המום ולא כינוי לבעל המום. חכמינו (בכורות מג:) סבורים, שאלה הם מומין בגבות עין, ששמם בארמית "גבינין". לדעת רש"י (בבכורות, שם) הן גבות עינים ארוכות ומידלדלות. כן מבואר שם מד. "דק" (כמו דק בישעיה מ כב), קרום דק שבעין. "בעינו" נמשך בהכרח אל המלה "דק". אולם בתרגום ירושלמי נמצא גם "גבן" ו"ננס", וההלכה מציינת אותם כמומין (משנת בכורות ז ו).

"תבלל", (על משקל "תאשור", איוולד 161 c), משורש בלל - ערבב, לפי בכורות לח. כשקו לבן נכנס לתוך השחור.

"גרב". עיין רש"י: "ילפת", לפי ספרא: "חזזית מצרית".

"מרוח אשך". לפי תרגום אונקלוס (משורש "מרח") בעל אשכים כתושים: ואילו לדעת תרגום יונתן (משורש "רוח", הרחב). בעל אשכים תפוחים, אולי מכוון אל שבר באשכי המים, אחד המומים שגם היום רגילים הם ביותר במצרים.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה