אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כא · פסוק יא

פסוק י

"ועל כל". לכהן הגדול אסורות כל הטומאות. אפילו זו לאביו ולאמו, ומכן שכן לשאר קרובים.

"נפשות". מספר הרבים בשל "כל" ולהדגיש את הניגוד לפסוק א, אף על פי שברגיל בא אחרי "כל" מספר יחיד. בספרא משמשת המלה "נפשת" מקור להלכות רבות. ובאמת יש למצוא במקרא גם "כל נפש" וגם "כל נפשות", השוה בראשית לו ו, ומו טו (ראה ויקרא רבה, פרשה ד).

"לא יבא". גם הביאה באוהל, שהמת נמצא בו, מטמאה, במדבר יט יד, ו ט.

"על" (ולא "אל", השוה יחזקאל מד כה), כמו במדבר ו ט, משום שהוא מאהיל על המת. את התואר "מת" צריך לכתוב כאן, משום שמספר רבים "נפשות", ברגיל, אינו משמש לציין מתים.

"לאביו ולאמו". מלים אלו, שהן מיותרות אחרי שנכתב "על כל נפשות מת", מלמדות שלמת מצוה (עיין לעיל על כא א) רשאי הוא להיטמא. הטעם שכאן מקדים את האב לאם אפשר להסביר בנקל: אם לעיל (פסוק ב) לגבי ההיתר להיטמא, יש קולא יתירה באביו, הרי כאן, באיסור, יש – להפך חומרה יתירה באם, מטעם זה נמצא סדר דומה בבמדבר ו ז.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה