פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כא · פסוק ח
ח. הדיבור עובד מגוף נסתר אל גוף נוכח, ומתמיה ביותר שהדיבור שנועד לפנות אל הכהנים, מדבר על הכהנים תמיד בגוף נסתר, ואילו הפסוק שלפנינו, שאינו מדבר על הכהנים אלא על ישראל כולו, משנה לגוף נוכח. אולי אפשר לשער, שכל הפרשה נאמרה בדיבור לא ישיר (ומכאן: "אמור" – "ואמרת", ולא "דבר" – "ואמרת"), והמלה "וקדשתו" מכוונת במישרין אל משה בתורת בא כוחו של כל העם.
"וקדשתו". הדרך אותו (היינו: את הכהן) בדרך אל הקדושה. על בית דין מוטל להשגיח, שהכהנים יקיימו בהקפדה את חוקי הקדושה שנועדו להם (יבמות ח:).
"קדש וגו'". הוא יהיה גם בעיניך כאיש קדוש, ובכל דבר שבקדושה יינתן לו מקום בראש, השוה נדרים סב. גטין נט:
"כי קדוש". מכיון שה' הוא הקדוש המוחלט, על הקרובים אליו להיות קדושים יותר מאחרים.