פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כא · פסוק ג
"הבתולה", להוציא את האנוסה ואת המפותה אבל לא את הבוגרת ומוכת עץ (השוה משנת יבמות ו ד).
"הקרובה", אם עוד יושבת בבית אביה, ולכן גם אם נתארסה כבר לאיש, כך לפי הספרא. אבל ביבמות ס. יש בזה מחלוקת תנאים, השוה תרגום יונתן ואת פסק הרמב"ם בהלכות אבל ב, י-יא.
"לה יטמא", זו חובה, כך בספרא, לפי ר' עקיבא: ואילו לדעת ר' ישמעאל (סוטה ג.) זו רק רשות.