פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יט · פסוק יד
"לא תקלל וגו'". לפי פשוטו כוונת הכתוב לאסור כאן גם התקפה על חסר אונים שאין לו אפשרות לתבוע את עלבונו בפני שופט, וכגון זה אוסר הלאו הבא אחר זה: "ולפני עור". אולם חכמינו למדים, שבכלל זה גם האיסור לקלל את השומע, אלא שהכתוב מתכוון לאסור לקלל, אף אם המקולל אינו שומע.
"ולפני עור". חכמינו אינם מבארים את הפסוק כפשוטו, אלא למדים ממנו את האיסור להזיק לאחרים על ידי עצה רעה. בדברים כז יח כתוב: "ארור משגה עור בדרך".
"ויראת מאלהיך". שתירא מפני השופט היודע הכל: שונה מזה: "ירא את ה'", כלומר: כבד את ה', כיבוד מתוך יראה. הטעם מלעיל מפני וא"ו ההיפוך, גזניוס 40 k, איוולד 91 d.