פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יט · פסוק טו
טו-טז. הקבוצה שלפנינו כוללת חמשה צוויים שבעיקר נוגעים הם בענינים משפטיים. בפסוק ו דבר זה גלוי הוא. אך גם את פסוק טז אפשר לציין כך, שהרי ב"רכילות" מכוונת גם המלשינות שמגמתה להזיק לזולת, ולא להביא תועלת לחברה. כך מוזהרים על ידי הלאו "לא תעמוד על דם רעך" גם השופטים וגם העדים, שלא יתנכלו לחיי הרע או שלא יתנהגו באדישות, אם יש לאל ידם להצדיק את הנאשם.
"לא תעשו עול". לאו כולל, שפרטיו מובאים בפסוקים דלהלן. העוול במשפט אסור בכל גילוייו, אף אם הוא בא מתוך כוונה טובה.
"לא תשא פני". "נשא פני" פירושו: להעדיף בדין את מישהו בניגוד לצדק, או יתר על המידה: "נשא" כפשוטו, קבל פני מישהו, או לחון אותו. "הדר פנים": חלק כבוד, מתוך כיבוד להיטיב למישהו (מן הדר - קשט). בספר שמות כג ג כתוב: "ודל לא תהדר בריבו". מכאן אנו רואים, שגם לגבי הדל אפשר להשתמש במלה "הדר", והוראתו שם: להעדיף, כמו "נשא פנים".
"בצדק וגו'". צדק - ההפך של עוול. גם בלאו הכולל דלעיל וגם במצוה שבכאן, נאסר מצד אחד עשיית כל עוול, מצד שני מצווה לשאוף לצדק ולא להימנע מלעשות צדק מתוך החשש שעל ידי זה יגרום רעה למי שהוא (השוה גם רש"י).