פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יט · פסוק ו
"לרצונכם". פירוש כמו "לרצונו" בפרק א פסוק ג. השוה שם. כוונת הקרבן, למצוא חן בעיני ה', מרחיקה מאליה כל שפלות וכל דבר נתעב בעיני ה'. וכאן מזהיר הכתוב בעיקר על מחשבת פיגול. החוק שלפנינו נמצא גם לעיל ז, טז-יח. שם בביאור הוכחנו די הצורך, שהביאור הנכון היחידי לחוק הפיגול הוא זה שביארו חכמינו, שלפיו רק מחשבה הזרה לחוק בשעת השחיטה או שאר העבודות מפגלת או מתעבת את הקרבן. אם חושבים לאכול את הזבח, כמו שאר בשר חולין ולחלל את הקודש, הרי מחשבה זו מספקת לחלל את הקודש, וכל אחד, שאוכל מקרבן זה, לא בלבד שמסכים לחילול זה (על כך לא היה עדיין חייב כרת), אלא שהוא מוסיף עוד להרע בזה, שמכניס את מחשבת הפיגול אל תוך תחום הקודש ועבודת ה', בדומה לעובד למולך שמכניס לתוך עבודת ה' רעיונות מושחתים (ראה לעיל על יח כא). לכן החמירה התורה בענשו של זה "כי את קדש ה' חלל". הנביא מלאכי (א יב) רואה בכך חילול ה' (השוה להלן כב לב), כשחושבים ש"שולחן אדני מגואל הוא וניבו נבזה אכלו".