פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יח · פסוק יט
יט. בפסוק זה מתחילים חוקי הצניעות, שאין להם שום קשר עם קרבת הבשר. ארבעה איסורים הם: נידה, אשת איש, זכר, בהמה. בתוך אזהרות אלו נמצא האיסור של פולחן המולך, ראה להלן. – על דבר נידה השוה לעיל על יב א, וטו יט.
מכיון שהכתוב משתמש בביטוי "בנדת טמאתה", יש להסיק באופן ברור, שאיסור ההתקרבות אינו תלוי בשעת הוסת בלבד, אלא גם בצד הטומאה, וכל זמן שהטומאה לא הוסרה, קיים האיסור, ממש כמו בזמן הוסת. ברם, את הטומאה אפשר להסיר רק על ידי טבילה (ראה מבוא לטומאה וטהרה, קיצור תכנם של חוקי מאכלות אסורות). בנידה קיים הלאו המיוחד של "לא תקרב", כדי לאסור כל התקרבות של חיבה, משום שאיסור זה חל גם באשתו, ומה שנוגע לתוקף איסור זה בשאר העריות, ראה לעיל ביאור לפסוק ו.