אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יח · פסוק י

פסוק ט

י. איסור ערות הבת לא נזכר, משום שלהלן (פסוק יז) אוסרת התורה אפילו בת חורגת ("ערות אשה ובתה"), האב עבר בוודאי בבתו שלו על הלאו של "ערות אשה ובתה", שהרי בזה שהיא יחד עם זה בתו הוא, לא נתמעטה מלהיות גם בת אשתו. אך לפי זה היו "בת בנך" ו"בת בתך" גם מיותרים, מאחר ולהלן בפסוק יז נאסרה אפילו נכדת האשה ונכדתו הוא, הרי היא בוודאי גם נכדת אשתו. ולכן מבאר רש"י, על פי יבמות עט. שהכתוב מדבר כאן על בת בנו ובת בתו מאנוסתו, מכיון שהאנוסה אינה בכלל "ערות אשה ובתה", ולפי זה: "אנס אשה מותר ליקח בתה". אבל לפי זה לא היה לנו איסור מפורש בתורה על בתו מאנוסתו (כלומר שנולדה בלי חופה וקידושין). אמנם, אפשר היה ללמוד איסור זה מקל וחומר של “בת בתו מאנוסתו", אולם "אין מזהירין מן הדין" (כלומר: מקל וחומר). ולכן למדו זאת חכמינו במסכת יבמות ג. באופן מיוחד מתוך גזירה שוה של "הנה הנה" (פסוק י ופסוק יז). אך לפי האמת נכלל זה בפסוק "כי ערותך הנה", שהרי "ערות בת הבת" יכולה להיקרא בשם "ערותך" רק אם הבת תזדהה עם האב. ומה שחל על בתו מאנוסתו חל בוודאי גם על "בתו מפילגשו".

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה