פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יח · פסוק ט
ט."בת אביך או בת אמך". האחות למחצה, שהיא בת האב או בת האם.
"מולדת בית וגו'", לדעת אונקלוס: "דילידא מן אבוך מן אתת אחרי או מן אמך לגבר אחרן". לפי זה "מולדת בית" הוא הביאור רק ל'בת אביך', שהבת היא מאב שלו, אבל מאם אחרת, גם היא מולדת בית, כלומר: נולדה עמו באותו בית עצמו ("מולדת" בינוני הפעל עם חולם, ראה לעיל על ד כג), ואילו הבת מאותה האם, אבל מבעל אחר, אינה בכלל מולדת בית. ואולם יש לפקפק בצדקת הביאור הזה. והפשט הפשוט הוא כדברי אבן עזרא: "מולדת בית" היא האחות שנולדה מנישואין כשרים, ואילו מולדת חוץ היא שנולדה בלי קדושין. והתורה ראתה צורך לאסור את שתיהן, כי לולא זאת היו מתירים את האחות שנולדה בלי חופה וקידושין, כפי שהעיר כבר רמב"ן (בדבר "בת אשת אביך" עיין להלן). ומכל מקום הצדק עם חכמינו, שסבורים ש"מולדת חוץ" כולל גם אחות שנולדה מאיסור ביאה (השוה יבמות כ.). מובן מאליו, כי בכלל "בת אביך" גם בת אנוסת אביו, שהרי "מולדת בית" אינו נסמך רק על "בת אמך" אלא גם על "בת אביך" (כך דעת הרמב"ם, איסורי ביאה, ב ב).