אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יח · פסוק ה

פסוק ד

פסוק ה אינו בשום פנים הכפלה של פסוק ד, כפי שסבור דילמאן, אלא מתכוון לצוות שמירה ועשייה לחוקים ושמירה ועשייה למשפטים, מכיון שבפסוק ד נאמרה במשפטים רק העשייה ובחוקים רק השמירה. יחד עם זה ראה להוסיף את המאמר החשוב ביותר, אשר המאוחרים (יחזקאל ונחמיה) חזרו עליו בהדגשה: "אשר יעשה... וחי בהם".

"האדם", כלומר האדם ביקרו ששואף להיות נאמן לתעודתו, חייב לקיים את החוקים האלוהיים.

"וחי בהם". (על 'וחי' ראה איוולד 243 a). רק בזה יזכה לחיים אמיתיים, לא רק, כמו שאומר אונקלוס "לעלמא דאתא", אלא גם בעולם הזה אין חייהם של הרשעים קרויים חיים, אלא "רשעים בחייהם קרויים מתים" (ברכות יח:). ראוי לציין, שלא כתוב כאן "אשר תעשו" (מה שאתם עושים) אלא "אשר יעשה אותם האדם" (האדם בכלל), ובצדק מסיק התלמוד מכאן (בבא קמא לח.) על פי הספרא, כי אפילו גוי שעוסק בתורה, יכול לזכות, בדומה לכהן גדול, בקרבת אלהים ובאושר הנפש בעולם הבא. חשוב מאד, כי כלל זה הועמד בפתיחת חוקי המוסר כהקדמה, שהרי הם נועדו מאת ה' לכל בני האדם. ייתכן שהביטוי "האדם וחי בהם" רומז, שהאדם שהוא בן תמותה יכול לנחול גם חיי עולם הבא על ידי קיום מצוות ה' (השוה בראשית ג כב). התורה היא "עץ חיים" אמיתי (משלי ג יח).

"אני ה'" האב המרחם על כל בני האדם, חלק להם את כל החוקים הדרושים לחיים אמיתיים ולאושר נצחי, ומי כפוי טובה במידה כזו ויזלזל במצוות אלו. אך הביטוי "אני ה'" רומז גם על הטוב הצפון לצדיק בעולם הבא לעתיד לבוא. אף על פי שהטוב כשהוא לעצמו הוא ברכה (שכר מצוה מצוה), שמר ה', האב הנאמן של בני האדם, עוד שכר טוב לצדיקים: "מה רב טובך וגו'" (תהלים לא כ). השוה עוד את הדרש: "וחי בהם ולא שימות בהם" במסכת סנהדרין עד.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה