פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יד · פסוק מט
מט-נג. מעשה הצפורים כאן הוא כולו כמעשהו לעיל (פסוק ד ואילך) באדם, אלא ששם מזים על פס היד, או לפי דעה אחרת על המצח, ואילו בבית מזים על המשקוף החיצוני, ולפי דעת אחדים על הבית כולו (נגעים יד א). הטהרה בצפורים דרושה רק אחרי ההסגר השני, אבל אם אחרי ההסגר נעלם הנגע, אין צפורים דרושות, אלא קולפין (את שטח הנגע). הביטוי "חטא" שבכאן מובנו בשאר מקומות הסרת הטומאה, אבל כאן משמעותו הסרת החסרון. בפסוק נב שוב מודגש, שצריך להזות בכל המכשירים על הבית. ויחד עם זה מלמדים "וחטא" ,"וכפר על הבית", שבפסוק הבא, שכאן הכפרה באה על ידי הצפורים ושוב אין צורך בקרבנות.
לפי משנת נגעים יג א אפשר שיבואו בנגעי בתים עשרה מקרים שונים, והם: אחרי ההסגר הראשון ארבעה מקרים: א) "כהה", שהוא "מראה כשר", ב) "הלך לו", נעלם לגמרי או נפחת למטה מכדי שיעור של שני גריסים, בשני מקרים אלה קולפו והוא טהור (היינו: קולף את שטח הנגע), ג) "עמד בעיניו", כלומר עמד במראהו וטעון הסגר, ד) "פשה", אם הנגע התרחב, חולץ ומסגיר וקוצה ומכסה ומכסה בעפר ואחרי כן יוסגר הבית. היינו או חזר או לא חזר, במקרה הראשון נותץ את הבית, ובמקרה השני טעון צפורים. המקרה השלישי יש לו שש תוצאות: א) אחרי ההסגר השני כהה הנגע, ב) או הולך. בשני מקרים אלה טעון הבית קליפה וצפורים, ג) אם אחרי ההסגר עמד בעיניו, חולץ וקוצה וטח ומסגיר בפעם השלישית, אם חזר, דינו לנתיצה, ד) ואם לא חזר באה טהרה בצפורים, ה) אם אחרי ההסגר השני פשה, גם כן חולץ וקוצה וטח, ובא הסגר שלישי, אם חזר, באה נתיצה, ואם לא חזר טעון צפורים.
הלוח דלהלן מראה באופן מוחשי את המקרים השונים. אחרי ההסגר הראשון ישנן ארבע אפשרויות, ושתי האחרונות מסתעפות לכמה אפשרויות:
1) כהה – קולף וטהור
2) הלך – קולף וטהור
3) עמד בעיניו – הסגר שני
1) כהה קלף וטעון צפורים (וטהור)
2) הלך לו – קולף וטעון צפורים (וטהור)
3) עמד בעיניו: חולץ והסגר שלישי
1) חזר – נותץ
2) לא חזר – טעון ציפורים
4) פשה: חולץ והסגר שלישי
1) חזר – נותץ
2) לא חזר – טעון ציפורים
1) חזר – נותץ
2) לא חזר – טעון ציפורים