אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יד · פסוק מח

פסוק מז

מח. ואם בא יבא, אחרי "חולץ וקוצה וטח" נסגר הבית למשך שבוע ימים, ואם אחרי זמן זה רואה הכהן "והנה לא פשה", כלומר: שלא חזר (כי כל חזרה אחרי חליצה נקראת "פסיון"), הבית טהור. אך מכיון שכאן לא נאמר "והנה לא שב הנגע", אלא "והנה לא פשה", אנו למדים מזה, שאם במשך השבוע הראשון עמד בעיניו והוסגר שנית לשבוע ימים ואחרי כן שוב עמד בעיניו, טעון חליצה, משום ש"לא פשה" משמש סימן טהרה רק אחרי חליצה (ובכן "לא פשה" משמע: לא חזר), ואילו "לא פשה" קודם חליצה אינו מטהר.

"הטח את הבית", לשם קיצור נאמרה רק טיחה, אך מובן מאיליו שיחד אתה דרושות גם חליצה וקיצה.

"וטהר... כי נרפא", מכאן יוצא, שהבית יטהר רק אם הנגע נרפא לגמרי, אולם אם אחרי השבוע הראשון או השבוע השני עמד בעיניו, הבית לא יטהר.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה