פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יד · פסוק לט
לט-מה. "פשה... בקירות", הפסיון לא צריך להיות סמוך לנגע הראשון, אלא אפילו אם הוא רחוק, כמו לעיל (יד נג) בבגד, הוא משמש סימן טומאה. אולם יש הבדל בין פסיון סמוך לבין פסיון רחוק, הקרוב שיעורו בכל שהוא, ואילו הרחוק צריך להיות כשיעור גריס. בכתוב אין מפורש בהדיא, מה לעשות אם הנגע לא פשה אחרי הסגר שבעת הימים הראשונים אלא עמד בעיניו, אבל חכמינו למדו מלשון הכתוב, שבמקרה זה יש להסגיר את הבית עוד פעם לשבוע ואחר כך, אחרי ההסגר השני, בין אם פשה הנגע ובין אם עמד בעינו "חולץ וקוצה וטח", כפי שמצווה בפסוקים מ-מב.