פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יד · פסוק לח
"ויצא... אל וגו'", לא יעמוד מתחת למשקוף אלא מן הצד. לפי דעת הרמב"ם אין צורך בהסגר ממש, אלא שיכריז שהבית סגור בפני כל (לבל ייכנסו לתוכו). לדעה זו יש סיוע בפסוק מו, אולם רש"י ור"ש סוברים, שהדלת צריכה להיות סגורה (עיין משנה למלך בהלכות טומאת צרעת יד ה). אבל הכל מודים שבבני אדם ובבגדים לא דרוש הסגר ממש, אלא החלטת הסגר בלבד. אפשר כי הוראת "הסגיר" בהפעיל (לסתם סגירה משמש בנין קל: "סגר") הוא ביטוי מיוחד לציין החלטת טומאת צרעת (לזמן מסוים), כמו שגם בארמית "סגירו" משמעו צרעת. בספר במדבר יב, יד-טו אנו מוצאים לשון הסגר בבנין נפעל, אך, כנראה, שהוראת המלה שם שילוח אל מחוץ למחנה כדי לבודד מאחרים (ומזה תירגם יונתן "תטרד").