פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יד · פסוק לז
לז-לח. "והנה הנגע בקירות", לפי ר' ישמעאל מספיק, אם הנגע נראה בקיר אחד או באבן אחת, ולפי זה פירוש "בקירות" באחד הקירות. גם ר' עקיבא מוכיח מן הביטוי "מן הקיר", שהנגע נראה אולי רק בקיר אחד אך לומד מן המילה "אבנים" (בפסוק מ), שצריך שהנגע יתפשט לכל הפחות על שתי אבנים. אולם שנפגשים בזוית אחת (השוה תו"כ וסנהדרין עא.). ולפי כל הדעות שיעור נגע הבית הוא פי שנים משיעור שאר הנגעים (ראה לעיל על יג יב), היינו שני גריסים בארכו וגריס אחד ברחבו.
"שקערורות", לדעת רשב"ם זה שם של צבע. רד"ק מחליט בוודאות שזהו הצבע השחור. אולם אין להבין, מדוע בא בלשון נקבה, הרי נגע שם זכר, כמו"כ ביאור זה עומד בסתירה למשנת נגעים ג ח, שלפיה רק צבע ירקרק ואדמדם, ולא שקערור, משמש "נגע בית", גם הטעמים מתנגדים לביאור זה. ויזל סובר, כי שקערורות נקראו האבנים, שהן שקועות בבנין, ו"ערה", לשון הריסה, רומזת שהן הרוסות (כלומר, שאפשר להוציא אותן מתוך הקירות). אבל להלן בפסוק מ נאמר: "וחלצו את האבנים" ולא נאמר השקערורות. ולכן קרוב לוודאי שהוראת המלה היא שטח עמוק, כתרגום אונקלוס, מן שקע עם תוספת רי"ש, או מהשורש "קער" - עמוק (בבנין שִפְעֵל), מה שמתקבל על הדעת יותר. אולם בתו"כ נאמר: "שוקעות במראיתן", שרק הצבע נראה עמוק, ולפי זה מציינות שקערורות כתמים שנראים עמוקים, בדומה ל"בהרות" שמציינות כתמים בהירים.
המלים "ומראיהן שפל" כבר תמוהות היו בעיני ויזל, מכיון שזה כבר נאמר ב"ירקרק" וב"אדמדם". אולם אפשר שזוהי הגדרה מדויקת יותר של "ירקרק או אדמדם", כלומר שהמראה צריך להיות ירוק או אדום כל כך עד שיהא נראה שפל מן הקיר (השוה לעיל יג כ). לעיל בנגע בגדים אין תנאי כזה, משום שהבגדים על פי רוב לבנים היו (לפי המסורת רק בגדים לבנים מטמאים בנגעים) וירקרק לא נראה אם כן שפל משאר חלקי הבגד, ואילו הבתים היו בזמנים קדומים כרגיל מחופים בעפר (ראה פסוק מב).