אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יג · פסוק ל

פסוק כט

"מראהו עמוק", זהו, כנראה, מראה לבן מבריק, אולם אין צורך בזה כדי לטמא אותו, אלא סימן הטומאה הוא, כפי שיוצא מתוך הפסוקים הבאים, רק השער הצהוב, ו"מראהו עמוק" נאמר, כפי הנראה, רק משום שצרעת שמראה מבריק מצמיח על פי רוב שער צהוב. אגב אנו למדים מכאן, שאפילו אם יש לנגע מראה בהרת, סימן הטומאה אינו שער לבן, אלא שער צהוב (על דרך לימוד זה לפי מידות ר' ישמעאל, השוה ברייתא דרבי ישמעאל, ריש ספרא כלל ט, והירשפלד שם, עמ' 431 ואילך). לפי תו"כ רומז לנו הכתוב, כי רק "נתק בידי שמים, מטמא, כאשר גם המראה יכול לבוא רק מידי שמים: ואילו במקרה שהשערות נמרטות בידי אדם, אין זה "נתק".

"שער", משמעו גם כאן שתי שערות לכל הפחות.

"צהוב", זהוב.

"דק", כינוי לשער חולה ולקוי (השוה בראשית מא ו). לדעת ר' עקיבא הוא לקוי בשל קיצורו, ואילו ר' יוחנן בן נורי סובר, כי המחלה שבשערות באה לידי גילוי בדקותן לעומת שאר השערות (תו"כ). מתוך שלא כתוב כאן "ושער בנגע הפך צהוב" מסיק ר' יהודה ששער צהוב משמש תמיד סימן טומאה בין אם "הפוך" מחמת הנגע, ובין אם אינו "הפוך", אלא שהיה כבר לפני הראות הנגע. כנגד זה סובר ר' שמעון, שבענין זה דומה הנתק לנגע עור בשר, ולפי זה גם שער צהוב משמש סימן טומאה רק אם הוא "הפוך".

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה