פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יג · פסוק ד
ד-ו. "ואם בהרת... מן העור", כבר מבואר בפסוק הקודם. לעיל בפסוק ב לא היה צורך לומר "בהרת לבנה", כי בפסוק ג "עמוק מעור בשרו" כבר פורש הצבע הלבן.
"וּשְעָרָה", הה"א היא כינוי לנקבה, שער שלה, למרות סימן ה"רפה", כי אם לא כן, צריך היה לנקד "וְשֹעֲרָה".
"והסגיר", המצורע צריך להיות מבודד בבית. ר' יעקב בן אשר (פירוש הטור לחומש) מבאר בשם אביו את הסגרת המצורע כך, שהכהן הקיף את הנגע בסימן צבעוני כדי להכיר אחרי שבעת ימים אם הנגע התפשט מעבר לקו המסומן. אבל ביאור זה נדחה על ידי מקלנבורג, השוה שם ומשנה למלך בפרק טומאת צרעת יד ה. לדעת התלמוד במגילה ח: גם המוסגר צריך לשבת מחוץ למחנה, וגם לענין הטומאה הוא שוה למוחלט, רק מפריעה ופרימה הוא פטור.
"שבעת ימים", ויום ההסגר בכלל.