פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יב · פסוק ג
"וביום וגו'". מצות מילה ניתנה כבר לאברהם אבינו בס' בראשית פרק יז, אבל כאן נשנית, מפני ששבעת ימי הטומאה והמילה באים תכופות בזה אחר זה. אגב אפשר ללמוד כאן מהמלה "ביום": "ביום אפילו בשבת" (ספרא), מכיון שכאן בא הצווי אחרי מתן חוק השבת ובכל זאת בא החוק למול בשמיני בלא יוצא מן הכלל (השוה מס' שבת קלג.). ועוד מלמדת המלה "וביום", שהמילה צריכה להיעשות ביום (בענין כוונת מצות מילה עיין פירושינו לספר בראשית פרק יז), זאת ועוד: "אעפ"י שיש שם בהרת יקוץ" (שבת קלב: ותו"כ), מצות מילה היא כה חמורה שדוחה את הלאו ואת העשה שבמשנה תורה כד ח.
"ימול". נפעל משורש מול, והנושא הילד, ואילו המלה בשר היא מושא היחס, לפעמים כתוב גם "את בשר ערלתו" (השוה בראשית יז, כד-כה).