פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יא · פסוק לו
לו-לח. "אך", המלה "אך" מביעה כאן את הניגוד לדברים שנזכרו קודם. כל שיבוא במגע עם הנבלה, יטמא, גם "משקה אשר ישתה בכל כלי" (לפי פירוש הדעות הראשונות, שהובאו לעיל על פסוק לד). רק מים שאינם מכונסים בכלי, אלא נקווים על הקרקע, עומדים בטהרתם ואינם מקבלים טומאה.
"מקוה מים". או שהוא לוואי ל"בור" או שהוא מלה בפני עצמה וקשור ל"בור" בלי וא"ו החיבור ומציין כל מיני מים מכונסים (בתו"כ – עיין מלבי"ם קלו – נאמר, שמי בורות, שיחין ומערות גם הם אינם מכשירים), אבל "ונוגע בנבלתם יטמא", מי שנוגע בנבלה שנפלה לתוך המעין (כגון מי שדורס על נבלה שנפלה לתוך מעין), יטמא. משום שרק המים שבמעין ושבבור וגו' מוגנים בפני הטומאה, הרי רק מים כאלה יכולים לשמש אמצעי טהרה. ולכן: בכל מקום שהתורה מצווה "ורחץ במים וטהר" או כעין זה, אין כוונתה יכולה להיות אחרת אלא מעין וגו'. בהתאם לכך מפרשת המסורת את הלשון "יהיה טהור": יהיו מוכשרים לטהרו.
אשר לטהרת המקוה, קימים הכללים דלהלן: א) שיהיה מלא רק מים, ולא משקים אחרים. ב) מעין מטהר גם בזוחלין (כלומר: אם הם זורמים), ואילו מים שאינם נובעים מטהרים רק באשבורן (כלומר: בחלל סגור), דומיא דבור ומקוה. אלה האחרונים אם הם נמצאים במצב של זרימה, פסולים לדעת רוב הפוסקים מדאורייתא (ולכן נהרות לפעמים פסולים, היינו אם ע"י הגאות שלהם יש חשש שמי הגשמים רבים ממי המעין, השוה שבת סה: ומקומות מקבילים). ג) מים המכונסים בכלים אינם כשרים לטבילה. ד) מי מעין כשרים (לכל הפחות לטבילת כלים) בשיעור כל שהוא מדאורייתא, אבל שיעור מקוה לפחות ארבעים סאה או שלוש אמות מעוקבות. ה) "מים שאובין", כלומר שאובים בכלי (אף אם אותו כלי אינו מקבל טומאה, כגון כלי אבנים) פסולים. ו) "הוייתו על ידי טומאה" פוסלת, כלומר שהמים הוספקו על ידי דבר שמקבל טומאה, אפילו אם אין זה כלי שימוש, כגון שפופרת של מתכת (שמקבלת טומאה כפשוטי כלי מתכות). ז) מים שהוכנסו על ידי תפיסת ידי אדם (כלומר שידי בנ"א אחזו בהם), פסולים. ח) אין טבילה באויר, כלומר, גל מים שנופל דרך האויר (השוה יורה דעה סימן רא, סעיף ה). – ארבעת התנאים האחרונים הם לדעת פוסקים אחדים רק מדרבנן. ט) אם נופלים למקוה שלושה לוגים מים שאובים, קודם ששיעורם נתמלא, פסולים מדרבנן, אף אם הוסיפו אחר זה ומילאו את השיעור הדרוש. י) שינוי מראה המים ע"י נוזלים שנפלו למקוה, גם כן פוסל את המקוה מדרבנן (השוה ת"כ לפסוקים שלפנינו ויורה דעה סימן רא).