אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יא · פסוק לד

פסוק לג

"מכל האוכל", אחד מכל האוכלין, משהו אוכל, מוסב על "כל אשר בתוכו" בפסוק הקודם ובא ללמד שרק אוכלין ומשקין מקבלין טומאה מראשון לטומאה, ולא בני אדם וכלים.

"אשר יאכל" קובע לפי התלמוד (יומא פ.) את השיעור, היינו: הכמות שאפשר לבלעה בבת אחת, והוא כביצת תרנגולת. שיעור אכילה בעלמא הוא כזית, אך כאן צריך לפרש "אשר יאכל" כביצה. לדעת רבנו תם, שם, ומס' פסחים לג: זהו השיעור גם לקבלת טומאה וגם לטמא אחרים. אולם רש"י הולך בכמה מקומות אחרי דעת הסוברים, שאוכלין מקבלים טומאה בכל שהוא, והשיעור כביצה נוהג רק לענין העברת הטומאה על אחרים. זוהי גם דעתו של הרמב"ם, הל' טומאת אוכלין ד א. אבל רש"י חזר בו מדעתו זו במקומות אחרים (השוה תוספות שבת צא. ד"ה אי). אמנם, בתו"כ מסיקים בהדגשה יתרה מהפסוק "כל האוכל", שאוכלין מקבלין טומאה בכל שהוא, ואילו רבנו תם מפרש, שזה הוא רק מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא.

הה"א במלה "האוכל" רומזת לפי תו"כ, שהמדובר הוא במאכלים המיועדים לבני אדם, ואילו מספוא אינו מקבל טומאה. "אשר יאכל" ו"אשר ישתה" ממעטים אוכל ומשקה סרוח. ואפילו מה שנטמא פוקעת ממנו הטומאה בהירקבו, ואפילו נבלה משהיא מוסרחת אינה מטמאה (השוה בכורות כג. ואילך).

"אשר יבא עליו מים", ראה ביאור לפסוק לח.

"וכל משקה". בענין המשקין נמצאות בתו"כ ובפסחים טז. ואילך ארבע דעות. לפי הדעה האחת יכולים הם לטמא מדאורייתא גם אוכלים וגם כלים, לפי הדעה השניה הם מטמאים רק אוכלים, אבל לא כלים, הדעה השלישית היא, שמדאורייתא הם מקבלים טומאה, אבל אינם מטמאים אלא מדרבנן, והרביעית היא, שאין למשקין טומאה מדאורייתא כלל. לפי הדעה האחרונה מדבר כאן הכתוב רק על ההכשר. את המלים "וכל משקה וגו'" יש לפי זה לקשור אל "מים", ופשט הפסוק הוא: אם יבואו מים על האוכל הוא מוכשר לקבל טומאה, וגם אם כל משקה אשר יישתה מתוך כלי (יבוא על האוכל), הוא מוכשר לקבל טומאה. "בכל כלי" בא ללמד, כי המשקין מכשירים לקבל טומאה רק אם הם תלושים (היינו: מן הקרקע, אם נמצאים בכלים) אבל לא כל זמן שהם מחוברים (היינו: אינם תלושים עדין מן הקרקע), או לפי הדעות הראשונות: לקבל טומאה. אבל לפי משנת מכשירין ו ד נכללים ב"כל משקה" רק שבעה משקין: יין, דם, שמן, חלב, טל, דבש דבורים, ומים. אולם לפי הדעה השלישית שנקבעה להלכה, מדבר הפסוק על טומאת משקין, ולפי זה דין אחד לו ול"מכל האוכל". ואף על פי שאוכלין מטמאים אחרים, בכל זאת מדאורייתא אין אוכל מטמא אוכל, רק משקין בלבד (השוה פסחים יד. יח. ואילך).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה