אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יא · פסוק לג

פסוק לב

"וכל כלי חרש". העשויים מחומר שרוף, ואילו "כלי אדמה" (כלים מחומר שאינו שרוף) וכמו כן כלי אבנים אינם מקבלים טומאה. "אל תוכו". כלי חרס מקבלים טומאה רק מתוכם או מאוירם ולא מגבם.

"כל אשר בתוכו וגו'". כל מה שבתוך הכלי באויר, אף אם אינו נוגע בכלי עצמו, נטמא בנפילת שרץ לתוכו, אף אם השרץ נמצא רק באויר הכלי. לכן אין כלי חרס מוקף צמיד פתיל ותוכנו יכולים ליטמא (השוה במדבר יט, טו). ברם, אם הכלי נטמא פעם על ידי טומאה שנפלה לתוכו, ייטמא גם גבו. אבל "פשוטי כלי חרס" (כלומר: כלי חרס שטוחים) אינם נטמאים בשום תנאים, אף לא במדרס (בכורות לח.). כלי חרס שניטמא אין לו טהרה לעולם, לכן "ואותו תשבורו", רק על ידי שבירה יטהר (השוה עירובין קד:).

"כל אשר בתוכו". אף אם מה שבתוכו לא נגע בשרץ, יטמא על ידי הכלי שקיבל טומאה משרץ. הכלי נעשה ראשון לטומאה והאוכלין והמשקין שבתוכו הם שני לטומאה. כלי חרס אינו עשוי להיות אב הטומאה (ראה מבוא לטומאה וטהרה) לא על ידי מדרס ולא בנגיעה במת, אולם לא כן כלים אחרים.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה