אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק יא · פסוק כב

פסוק כא

"הארבה", לפי שמות י יג ונחום ג יז: החגב המעופף הנודד. לארבה אין גבחת (ראה חולין סה: לוויסון עמוד 287).

"סלעם", את השורש העברי בלע (ישעיה יט ג ועוד) מתרגמים התרגומים "סלעם". לפי זה הוראת המלה זולל ומציינת מין חגב רעבתן. ל"סלעם", שהתרגומים והספרא מבארים במלה "רשון" (התרגום לתהלים קה, לד מתרגם כך את השם "ילק"), יש גבחת בחלק הקדמי של הראש ואין לו זנב.

חרגול, בערבית: מדדה, דוהר, מזה בגרמנית השם Heupferd לחרגול (גזניוס). לחרגול, שנקרא גם "ניפול" (תרגום יונתן, ספרא), יש זנב וגבחת בחלק הקדמי של הראש (השוה חולין סה: ותוס' שם ד"ה לא). אי אפשר להכריע לאיזה מין מיוחד התכוון הכתוב, וגם גזרון המלה מוטל בספק. ספרא ויונתן מתרגמים: "נדין" (קופץ?) סברת קנובל, שמשנה תורה אוסר את החגבים בכלל, טעות היא, שהרי הפסוק "כל עוף טהור תאכלו" (דברים יד, כ) אינו מתכוון אלא לחגבים, כפי שנתבאר כבר בספרי (עיין שם).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה