פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יא · פסוק י
"שקץ הם לכם". בבהמות שמטמאות גם בגופן, נאמר "טמא הוא לכם", לעומת זאת צוינו כאן הבהמות, שאסורות באכילה אבל אינן מטמאות, בשם "שקץ", ולא "טמא". אולם במשנה תורה, ששם לא מדובר על טומאות הגויות, והביטוי "טמא" מתכוון לטמאת הקדושות – בניגוד לטהרת הנפש – צוינו כל בעלי החיים האסורים בשם "טמא". והבלטת המלה "שקץ" במקום "טמא" מלמדת, שחוקי טומאות הגוף שבכל הפרשה הזאת אינם נוהגים בבהמות אלו (נגד דעת מבארים אחרונים).
שקץ קרוב לקוץ - מאוס, תעוב. "שקץ הם לכם ושקץ יהיו לכם". צריך לשקץ אותם וצריך שיהיו משוקצים בעיניכם. איסור אכילתם יסודו בתכונה הטבעית של הגופים האסורים. במס' פסחים כג. למדים מהפסוק האחרון, שהמאכלים האסורים אין לעשות בהם גם מסחר. רק אם הסחורה באה לידינו "במזדמן" מותר למכרה.