פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק יא · פסוק ה
"השפן". בתהלים קד יח: "סלעים מחסה לשפנים", השוה עוד משלי ל כו. השבעים מתרגמים בחומש: χοιρογρύλλιον. החוקרים היוונים הקדומים אינם מזכירים חיה בשם זה. אך הירונימוס אומר שבעל חיים זה אינו גדול מקיפוד ודומה לעכבר ולדוב ולכן נקרא בשם Arktomys. שחי בארץ ישראל על פי רוב בנקיקי סלעים ובחורי האדמה. ובהתאם לכך מבאר רוזנמילר, (שם עמוד 215), שהוא מזדהה עם Jaruba - העכבר הקופץ או הארנבת הקופצת. ואילו רב סעדיה גאון מתרגם שפן במלה אַל וַבר: זהו hyrax Syruacus או Klippdachs בגרמנית, שרגליו האחוריות מבוקעות באמצע לשתים: הרגל מסתיימת בשלושה טלפים, שהאמצעי שבהם הוא הארוך ביותר. הרגלים הקדמיות הן של ארבע-ארבע אצבעות, וגם כף הרגל סדוקה עמוק, כמו ברגלים האחוריות. הסימנים האופיניים אשר התורה מייחסת לשפן, מתאימים כולם ל'ובר'. הוא בונה את ביתו על גבי הסלעים הקשים ביותר, וזאת בערמומיות, כי כוחו הדל אינו מרשה לו לנקוב חורים בסלעים. התרגומים והשומרוני מתרגמים: טפזא, מלשון טפז - קופץ ומדלג. אולי גם הם מתכוונים ל'ובר', שמדדה והולך בקפיצות קלות וגבוהות, ואולי לשפן, שרוב מבארי ימי-הבינים מכנים כך, ושלו היה מתאים התיאור שבמשלי ל, כד-כו, שמתכוון לצורת המגורים של Kaninchen. אך סמכותו של רס"ג,
שעמו מסכימים המבארים האחרונים, יש בכוחו להניע אותנו לתרגם את המלה שפן לגרמנית Klippdachs.