פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק טז · פסוק יח
יח-יט. רש"י מבאר את הפועל "ויצא" לפי חז"ל (יומא נח:), כך: שהכהן שעשה את מעשה ההזיה לפני הפרוכת בחלק המערבי של ההיכל, נכנס אל החלק המזרחי של ההיכל, בין המזבח ולפתח. לפי זה "ויצא" משמעו שיתקדם לצד החוץ (ראה לעיל על ד ו). אולם אפשר לפרש את המלה "ויצא" גם כפשוטה. שכן התיאור הראשי משאיר את הכהן גדול עוד בקודש הקדשים. את זאת אפשר להסיק מתוך המלים "בבאו לכפר בקדש עד צאתו" שבפסוק יז. בקשר למלים "עד צאתו" נאמר: "ויצא וגו'", כלומר הוא יצא מן קודש הקדשים, "אל המזבח". כמובן, בבואו אל הפרוכת יתעכב שם כדי לקיים את המצוה שבפסוק "וכן יעשה לאהל מועד" (טז).
"המזבח... לפני ה'". לדעת חכמינו הוא מזבח הזהב, שכן מוכח משמות ל י. על דעתה של הביקורת החדשה נדבר להלן.
"עליו". כמו למעלה בפסוק טז "וכפר על הקודש".
"ולקח מדם הפר וגו'". דם הפר נתערב בדם השעיר (אולם השוה את המחלוקת בין ר' יאשיה ובין ר' יונתן במס' יומא נז:).
"על קרנות וגו'". לפי יומא נח: הסדר הוא: קרן מזרחית דרומית, דרומית מערבית, מערבית צפונית, צפונית מזרחית, באופן שמסיים באותו מקום שבו הוא מתחיל בקרבן חטאת רגיל.