אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק טו · פסוק כה

פסוק כד

טומאת הזבה

כבר הסברנו לעיל במבוא לטומאה וטהרה (קיצור תכנם של חוקי מאכלות אסורות וטומאות) שאחר שבעת ימי נדה באים אחד עשר יום של זיבה, שנקראים "יא' יום שבין נדה לנדה", אם האשה רואה דם בימים אלה, הוא נקרא "דם זיבה". אם היא רואה רק יום אחד, היא "שומרת יום כנגד יום", כלומר: היא צריכה יום אחד בטהרה כדי להסיר את הטומאה, ואם ראתה גם ביום שני, היא עודנה רק "שומרת יום כנגד יום", אך אם רואה גם ביום שלישי נהיית ל"זבה גדולה" ומחוייבת לספור שבעה נקיים ולהביא קרבן. אולם כבר בזמן התלמוד הנהיגו בנות ישראל לראות עצמן כזבות, אפילו אם ראו רק טיפת דם 'כחרדל', ולספור שבעה נקיים ואחר כך לטבול.

כה-כז. "ימים רבים", הם לא פחות משלושה ימים, שהרי ימים משמעם לכל הפחות שני ימים.

"בלא עת וגו'", כלומר: חוץ מימי נידתה, ואף רחוק מהם, היינו "מופלג לנדתה", לעומת זאת "על נדתה" משמעותו סמוך אחרי עת נידתה (כך לפי הגירסא הנכונה בתו"כ ובמסכת נדה עג., אולם רש"י גורס להפך, וזה נגד הפשט הפשוט של הכתוב). מכיון שפירוש "בלא עת נדתה" הוא לא לפני מחרת יום הפסקתם של שבעת ימי הנידה, הרי אפשר לה להתחיל בשבעה נקיים – אחרי שראתה שלושה ימים רצופים, כלומר ביום שני ושלישי ורביעי – רק ביום החמישי ומסתיימים ביום האחד עשר. ולכן מדובר בתורה על ימי זיבה שנמשכים אחד עשר יום לכל הפחות אחרי תום שבעת ימי הנידה. אולם המסורת קובעת, שכל זיבת דם באחד מן אחד עשר הימים שמיד לאחר שבעת ימי הנידה, תהא דם זיבה, ושדם זיבה שראתה בשלושה ימים רצופים, גורם טומאת זיבה, שטעונה שבעה נקיים וקרבן.

"כל ימי... נדתה תהיה", אפילו לא ראתה שלושה ימים רצופים אלא רק שני ימים או אפילו רק יום אחד שמחוץ לוסת שלה, יש לה דין טומאת הנדה שרק יום אחד טהור יכול להסירה. ואז היא זבה קטנה או שומרת יום כנגד יום. ומובן מאליו, שכל החומרות שחלות על הנדה חלות על הזבה, היא מטמאה גם את בועלה טומאת שבעת ימים.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה