אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק טו · פסוק כד

פסוק כג

"שכב... אותה", משמעו בעילה, ולא כפי שסוברים כמה מבארים אחרונים, שוכב אתה במטה אחת. לא כתוב כאן, שהביאה ענושה בכרת, משום שהכתוב מדבר כאן רק בטומאה שבאה על ידה, אף אם המעשה נעשה בשגגה שאין בה עונש כרת (השוה ראב"ע).

"ותהי וגו'", זהו החלק השני של הפסוק: טומאת הנידה חלה עליו, ואין הכוונה שהוא יהא טמא כל עוד שהיא טמאה, כך שאם עברו עליה כבר חמשה ימי ספירה, הוא יטהר אחרי עבור שני ימים נוספים, אלא "וטמא שבעת ימים", הוא יהיה בטומאתו שבעת ימים.

"וכל המשכב... יטמא", ל"משכב" זה יש רק טומאה קלה (אלמלא כן היה כל הפסוק הזה מיותר), ראה נדה לג. ולכן אומרים על בועל נידה: "מטמא משכב תחתון כעליון", כלומר המשכב התחתון שלו דינו כעליונו של זב (עיין לעיל ביאור לפסוק י), היינו רק ראשון לטומאה.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה