פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק טו · פסוק ה
"ואיש אשר יגע", כל מדרס הזב הוא אב הטומאה, ומטמא אדם הנוגע בו. אף בגדי האדם הנוגע וכל הכלים שהוא מחובר אליהם בשעת נגיעתו במדרס, נעשים טמאים, היינו ראשון לטומאה (כ"טומאה בחיבורין", השוה לעיל על יא כד).