פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ח · פסוק לא
לא-לב. "בשלו" – בשמות כט לא, כתוב "ובשלת", הצו מכוון שם אל משה. והוראת "ובשלת" היא, איפוא: צווה לבשל (ראב"ע).
"פתח אהל מועד", בשמות נאמר: "במקום קדוש", כדין קדשי קדשים (ו: ט, יט).
"בסל המלאים". הלחם נקרא כאן 'מלואים', מפני שבשם הזה יש רמז לנימוק מפני מה צריך לאכול את הלחם הזה במקום קדוש, ואילו לחמי תודה נאכלים בכל מקום טהור (השוה י יד).
"כאשר צויתי". או שמוסב אל ה', או שמשה אמר זאת בשם ה' (השוה דברים יא יד). אונקלוס, הסורי והשבעים תרגמו בצורת סביל, כאילו היה כתוב "צֻוֵּיתִי" כמו בפסוק לה ובפרק י פסוק יג.