פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ז · פסוק לה
לה – לו. "מִשחה" (בבמדבר יח ח: "מָשחה") לדעת גזניוס, קייל, קנובל ואחרים משורש משח - העבר יד, מדוד, כלומר מידה קצובה, חלק מסוים. אך מכיון שבעברית נקרא החלק תמיד "מנה", משורש מנה - ספור, יהיה יותר נכון לבאר את המלה "משחה" כך, שהיא מציינת את המשיחה בשמן ויחד עם זה את המנה הקשורה במשיחה זו שהכהנים קיבלו מן הקרבנות.