אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק ז · פסוק יג

פסוק יב

"על חלות לחם חמץ וגו'". "קרבנו" מכוון כאן אל שלושת מיני מצה, את אלו צריך להביא "על חלת" (לפי הרמב"ן), כלומר: נוסף לחמץ, כאילו היו המצות תוספת לחמץ, כשם שכל החלות היו הוספה "על זבח התודה" לעצם התודה (לפי זה היה החמץ החלק העיקרי של התודה, ומסייע לדעה זו הפסוק בעמוס ד ה). מכאן למדו חכמינו שהסולת שממנה לקחו לחמץ היתה שוה במידתה לסולת שממנה הכינו את שלושת מיני המצות.

"על זבח" בא ללמד, שהלחם אינו מתקדש אלא על ידי שחיטת התודה. חשיבותם של לחמי תודה מתבררת לנו מתוך הערכת לחמי המילואים. שם מסופר, כי אהרן הביא אותן המצות כמו כאן, אבל לא חמץ. גם שם היה הקרבן תודה על חסדו של ה', שזכה לשבת אל שולחנו. הוא הקריב לפי זה את המצות (שהן הלחם של שולחן גבוה) קרבן לה'. המקריב תודה הביא מלבד זה את לחם חקו של יום יום כקרבן על מזבח ה' על הנסים שעשה לו ה' בקיום חייו.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה