פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ז · פסוק יב
"על תודה". אין "תודה" כאן קרבן תודה – זו נקראת כן "זבח תודה" או "זבח תודת שלמים" – אלא תודה כאן: הודיה (מלשון הודה, עיין ה ה): "על תודה", כלומר לשם הודיה, משום שהוא חייב תודה לה'.
"והקריב על זבח התודה". הפסוק הזה מציין את החלות כתוספת אל הקרבן. שלושת סוגי המצוה הובאו גם לעיל למילואים (ראה מנחות ח.). על דבר "חלות" ו"רקיק" ראה לעיל ב ד, ובדבר "מורבכת" בפרק ו פסוק יד. לכאורה היה צריך לומר "חלות סלת מרבכת בלולות בשמן", אולם "חלות בלולות בשמן" הוא ביטוי קבוע שמשתמשים בו לציין את החלות שהביאו עם המנחה (עיין דילמאן).