פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ה · פסוק ה
"והיה כי יאשם" חוזר וכולל את כל משפטי התנאי במשפט אחד, ואחריו הסיפא. ההדגשה הכפולה של "אחת מאלה" כאן ובפסוק יג באה ללמדנו, כי על כל מקרה ומקרה חייב קרבן מיוחד.
"והתודה", עליו להודות בעוונו (משורש ידה: זרוק, כלומר זרוק מלים, ומזה: הודה: גם הביע שבח).
את הוידוי הזה מחייבים חכמינו בכל החטאות, ולא קודם הבאת הקרבן, כפי שיוצא לכאורה מהפסוק שלפנינו, אלא בשעת הסמיכה (השוה לעיל על א ד).