פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ד · פסוק כה
כה-כו. הקרבן הזה הוא חטאת החיצונה, באשר מתנת הדם נעשית במזבח החיצון, לכן נאמר "מזבח העולה" בניגוד "למזבח קטרת" שבפסוק ז.
"ישפך", הדם נשפך אל יסוד דרומי. כך מסיקים בתו"כ מתוך גזרה שוה של דיני החטאות הפנימיות. שם נזרק הדם בתוך המקדש, בשעה שהכהן יוצא מתוך הקודש אל החצר, הוא שופך את הדם אל אותו היסוד שנתקל בו תחלה, והוא היסוד המערבי. ובירידתו מן המזבח עם הדם, הוא מגיע בראשונה אל היסוד הדרומי, ומשום כך הוא נשפך שם. יש עוד להעיר, שהכהן היה פונה תמיד ימינה בשעת מתנות הדם על המזבח. לפי משנת זבחים ה ג סדר מתנות הדם בחטאות החיצוניות הוא כזה: הכהן עולה בכבש (בצד הדרומי של המזבח, ראה לעיל על א יא) ופונה (ימינה) לסובב, ובא לו לקרן דרומית-מזרחית, מזרחית-צפונית, צפונית-מערבית, ומערבית-דרומית. לאחר שהזה על קרנות המזבח, הוא שופך את שירי הדם אל היסוד הדרומי.