אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק ד · פסוק יד

פסוק יג

"ונודעה החטאת אשר חטאו עליה", ואם אחר כך נודע החטא (לסנהדרין, לעדה) שבגללו אשמו ("הקהל"), יביא הקהל אותו הקרבן שמביא הכהן הגדול, היינו פר לחטאת. הלשונות "עדה" ו"קהל" ולהלן "ישגו" ו"החטאת אשר חטאו עליה" משמשים הוכחות לביאורים המסורתיים שבתורת כהנים וכן במשנה וגמרא העוסקים בביאור הפרשה שלפנינו.

שם הקרבן שמדובר בו בפרשתנו במקורות המסורתיים הוא: "פר העלם דבר של צבור" או "פר הבא על כל המצות" (משנת מנחות ט ז). החובה להביא קרבן זה, היא רק במקרה של העלם דבר שלא נכתב בפירוש בתורה (הוריות ד.). הלכה כזו מוגדרת 'דבר שאין הצדוקים מודים בו', ואילו הלכות שהצדוקים הודו בהן (כלומר מה שכתוב בפירוש בתורה), נחשבות "זיל קרי בי רב", כלומר שכל אחד יכול ללמוד בבי רב. כנראה שהשתמשו בדין זה הרבה פעמים בזמן הפולמוס בין הפרושים והצדוקים, מכיון שמתוך ההתנגדות לצדוקים עלולים היו לבוא לידי שגיאות (השוה מכות ה:).

במס' הוריות ה. יש מחלוקת בענין טיב "הקהל" שעליו הוטלה החובה להביא פר חטאת. הרמב"ם פוסק להלכה (הל' שגגות יב א), כי הדין נוהג אם רוב ישראל, מבחינה מספרית שגו, או אם רוב השבטים שגו, אפילו שהם במיעוט מספרי. כל שבט מביא קרבן, גם אלו שלא חטאו, לכן תמיד מובאים שנים עשר פרים (השוה עזרא ח לה). צירוף "הקהל" לפועל בלשון רבים הוא לפי חוקי הדקדוק.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה