אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק ד · פסוק יג

פסוק יב

יג – יד. ידוע הוא פירוש חכמינו בתורת כהנים, ש"עדת ישראל" הוא שמו של בית הדין הגדול, ולא של העם כולו. דעה זאת נתמכת ע"י הוכחות אלו: א) שרשה של המלה עדה: יעד, בבנין נפעל 'הועד', 'התאסף', לכן משמעותה העיקרית היא: ועידה. השם עדה מתאים לפי זה לועידה הגדולה של בית הדין. ב) בס' במדבר י ג כתוב "ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד", כאן מדובר בלי ספק על נציגות העם, כי כל העם לא יכול להתאסף בחצר אוהל מועד. ג) חכמינו מעירים, כי בס' במדבר פרק לה אנו מוצאים את המלה 'עדה' במובן אסיפת בית דין: "עד עמדו לפני העדה", "ושפטו העדה", "והצילו העדה" ועוד. אמנם, שם מדובר על בית דין של כג דיינים, אולם כאן, שמדובר על "עדת ישראל", יש להבין בהכרח כבית הדין הגדול. ד) בס' במדבר כז כא כתוב: "על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה". אחרי "וכל בני ישראל" צריכה להיות משמעות המלה "וכל העדה" נציגות שכוללת את כל העדה, וזו הסנהדרין (בן אמוזג). ה) בס' במדבר כה ו אנחנו קוראים: "והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בוכים פתח אהל מועד". הקהל הבוכה אי אפשר שהיה כל העם, כי הלא חלק גדול של העם נתפס לעוון פעור, ולכן "כל עדת וגו'" אינם אלא נציגות העדה בלבד (היינו הסנהדרין). וכמוכן שם פסוק ז ("וירא פנחס... ויקם מתוך העדה"), אין מובנו אלא הסנהדרין (בן אמוזג). ו) במלכים א יב כ, כתוב: "ויהי כשמוע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אותו אל העדה וימליכו אותו על כל ישראל". המלה עדה מציינת בהכרח גם שם את נציגות העם (בן אמוזג).

מכיון שרואים אנו בכמה וכמה מקומות ש'עדה' היא קבוצה מייצגת מתוך העם, ברור הדבר שאין דרך מניחה את הדעת לבאר את פרשתינו, מלבד שההבדל בין 'עדת ישראל' ל'קהל', הוא שה'עדה' היא בית הדין העליון, והקהל הוא העם כולו. (על בית הדין העליון או הסנהדרין הגדולה, בו מדובר בדברים יז, ח לפי התלמוד, ועל סמכויותיו בתורת בית דין, ידובר בס' דברים במקום הנידון. לעת עתה השוה את המאמר שלי "בית הדין הגדול בעיר הקודש", בתוספת לשנתון של בית מדרש לרבנים בברלין שנה 1878).

"ישגו" משורש שגה, לפי המלבי"ם יש להבדיל בין שגה לשגג: שגג משמעו טעות מעשית על ידי עשיית עבירה בטעות, ואילו שגה מציין טעות עיונית במחשבה ובהבעתה. "ואם כל עדת ישראל ישגו", לכל חברי הסנהדרין יש חלק בהוראה המוטעית. אם הם טועים בהוראתם, "ונעלם הדבר מעיני הקהל" (כלומר לא מצוה שלמה המפורשת בתורה, אלא פרט של מצוה שאינו כתוב ושאפשר לקבלו רק על ידי הוראת בית הדין הגדול) והיתה שגגת הוראתה של ביה"ד הגדול.

"ועשו", כלומר הקהל, מפני שנעלם ממנו דבר שזדונו בכרת.

"ואשמו", הקהל כולו נעשה אשם, משום שהנציגות העליונה אינה ראויה לסמוך עליה, ממש כמו ששגגת הכהן הגדול הופכת להיות "לאשמת העם" (לעיל ד ג).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה