פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק ג · פסוק ו
ו. התורה מדברת על הצאן לחוד, מפני שהצאן שונה בענין דיני חלקי הקרבנות מן הבקר בזה שמן הצאן הועלה אליה על המזבח. וזהו גם הטעם שהתורה נתנה דינים נפרדים לקרבן שלמים בשביל כבש לחוד ועז לחוד. גם חכמינו מלמדים, "שמותר הפסח קרב שלמים" ומביאים ראיה מן הפסוק שלפנינו (עיין זבחים ח: ואילך).